עם הזמן העובר, הבלוג הזה לובש צורה. עם המילים הרבות שנוספות, עם כל משפט ועם כל פסקה, הבלוג מפתח אישיות והופך להיות יצור שיש לו מאפיינים. ניתן לחלק את הפוסטים השונים שנכתבו כאן לשתי קבוצות עיקריות. מצד אחד ישנם פוסטים מעשיים שנועדו להסביר על התהליך של תכנון ושל בנייה של ארון קודש, על הדברים השונים שיש לשים אליהם לב, להעניק עצות בנושא וכן הלאה. מצד שני ישנם פוסטים שנוגעים למהותו של תשמיש הקדושה הזה שבהם נבחן הרעיון העומד מאחוריו, נותחו המשמעויות השונות של הארון ושל תהליך הבנייה וכן הלאה. ניתן לומר שהפוסטים מהסוג השני הם מעין מדרשים – ניתוח של החפץ הזה, ניסיון להבין את המשמעות הסמלית שלו ורצון לתפוס את הסמליות המשמעותית שלו.
נקודת המוצא שלי כאשר אני כותב על ארון קודש בצורה מדרשית שכזאת היא שכל חפץ שתופס מקום בתוך הדת והדתיות היהודית הוא סמל וכל סמל הוא ניסיון לומר משהו. כאשר אני כותב שהארון מבטא חיבור בין חומר ורוח אני למעשה טוען שזה מה שהארון אמור לומר – או שזהו אחד מהדברים שהארון אמור לומר – למי שמביט בו, למי שנמצא בקרבתו, למי שנמצא בעולם שבו ארונות קודש תופסים מקום שבקדושה. גם עבור מי שאיננו שומר מצוות ואפילו עבור מי שאינו מאמין יכולה להיות משמעות לארון כיוון שחפצים מקודשים הינם בעלי אמירה שאי-אפשר להתעלם ממנה, בין אם מקבלים את הנחת היסוד של הקדושה ובין אם לא מקבלים אותה.
גם הפוסטים שעסקו בהיבטים המעשיים של תכנון ובניית ארונות קודש גלשו לא אחת אל תחומי המדרש. ההבנה שמדובר בתהליך שאיננו זהה לתהליך התכנון של מגרש טניס או אפילו בית פרטי הפכה להנחת יסוד אקסיומטית אצלי והיא משפיעה על הכתיבה גם על ההיבטים המעשיים של מלאכת התכנון והבנייה. התהליך עצמו הופך נושא למדרש ברגע שניתן לראות בו תהליך שהוא בעל השפעה עמוקה על הקיום ועל המהות של הקהילה. אם מבינים שהתהליך הזה הוא תהליך שנושא משמעויות שונות חשוב מאוד להבין מהן המשמעויות הללו, מהם הסמלים שהוא נושא איתו או טומן בחובו ולהבין את זרמי המעמקים השותפים לתהליך.
עצם הכתיבה על ארונות קודש טומנת בחובה את האופי המיוחד של החפץ הזה. נדמה שהארון הוא חפץ שדורש מאיתנו להתעמק בו ולנסות לתפוס את שכבות המשמעות השונות שיש בו. אפילו הצורה של הארון – הדלתות הסגורות שמאחוריהן מסתתרים ספרי התורה, הדלתות הנפתחות שמאפשרות לו להביט פנימה – מבטאת את שכבות המשמעות הללו. הארון הוא הזמנה לתהייה, למחשבה, לבחינה. ארון קודש הוא בעצמו, בעצם מהותו ומעצם קיומו, הזמנה למדרש.
אהבה למדרש משתייכת למסורת המחשבה היהודית והיא חלק מהתרבות ומהדת היהודית. הסכנה במדרש היא שאנחנו עלולים לשכוח שהמדרש איננו מציאות אלא רק פרשנות של המציאות – מציאה של משמעות בדברים שנתפסים מההיבט הסמלי שלהם. כיוון שבסופו של דבר לבלוג הזה יש מטרות מעשיות – לסייע למי שניגש לתהליך של תכנון ובניית ארונות קודש ולספק מידע לאנשים המתעניינים בכל הקשור לנושא – חשוב להקפיד על כך שהמדרש לא ישכיח מאיתנו את המציאות שבה אנחנו חיים ופועלים.